כל אדם יכול במהלך החיים לאבד את כושר עבודתו מסיבות שונות וכך גם לאבד את יכולת ההשתכרות שלו. לפיכך, ישנה חשיבות רבה לביטוח אובדן כושר עבודה. מה זה ביטוח אובדן כושר עבודה – על כך במאמר הבא.
מה זה ביטוח אובדן כושר עבודה?
ביטוח אובדן כושר עבודה הוא פוליסה המגנה על המבוטח במקרה שהוא מאבד את יכולת ההשתכרות שלו כתוצאה מתאונת עבודה, תאונת דרכים, רשלנות, מחלה כרונית וכד’. הביטוח מבטיח שהמבוטח יקבל קצבת הכנסה חודשית באופן קבוע ויוכל להמשיך ולהתפרנס.
החוק מורה לביטוחים הפנסיוניים לכלול סעיף של אובדן כושר עבודה ולכן כשנקבעת למבוטח דרגת נכות של 75% הוא יוכל לקבל קצבה מהביטוח הפנסיוני. כך גם כשמדובר על ביטוחים שעושים באופן פרטי.
ביחד עם זאת, ניתן לרכוש ביטוח פרטי מורחב בו ניתן פיצוי על אובדן כושר עבודה מ-25% נכות ויותר. זאת אומרת אובדן כושר עבודה חלקי. במקרה כזה ניתן להגיש תביעת אובדן כושר עבודה אך אם מחלימים וחוזרים לעבוד, לא ישולם הפיצוי.
כיצד מוגדר אובדן כושר עבודה בפוליסה?
ההגדרה של ביטוח אובדן כושר עבודה בפוליסה היא חוסר היכולת לעבוד בעבודה המתאימה לניסיון, להשכלה ולכישורים או חוסר יכולת לעבוד בכלל. למשל, איש הוראה שנפגע במיתרי הקול לא יוכל להמשיך ללמד אך יוכל לעסוק במקצוע אחר.
בנוסף, בפוליסה מצוין סעיף בו כתוב שלחברת הביטוח יש את הזכות לבדוק האם אכן המבוטח לא יכול לעבוד בשום עבודה. חשוב לדעת שישנם מקצועות שלא ניתן לבטח באובדן כושר עבודה כמו אנשי צבא שיש סיכון גבוה בעבודה שלהם.
האם ניתן לתבוע כפל ביטוחים?
מכיוון שישנן כמה אופציות של תביעות ביטוחים לאובדן כושר עבודה כמו הביטוח הפרטי, הפנסיוני והביטוח הלאומי, יש קיזוז של הפיצוי. למשל, הביטוח הפרטי או הפנסיוני יכול לקזז את הקצבה של הביטוח הלאומי ולהשלים את היתרה על פי הפוליסה. למרות זאת, חברות הביטוח מאפשרות לרכוש ביטוח משלים הכולל כיסויים של אובדן כושר עבודה שאינם נמצאים בכיסויים של הביטוחים הפנסיוניים וכך יוצא שניתן לקבל פיצוי משני המקורות.
לפיכך, כאשר מדובר על תביעת אובדן כושר עבודה יש לפנות לעורך דין מהתחום כדי שיבדוק את כל הפוליסות והכיסויים וייעץ למבוטח את מי צריך לתבוע קודם, או איזה כיסוי הוא הטוב ביותר לתבוע בהתאם לביטוחים שהמבוטח רכש.כמו כן, כאשר תובעים את חברת הביטוח מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך הדין כיוון שחברות הביטוח מקשות על המבוטחים ולא משלמות את הפיצוי הראוי.
למשל, הן יכולות לזמן אותו לבדיקות רפואיות ותפקודיות, לעקוב אחריו או לטעון שאובדן כושר העבודה שלו הוא זמני. זו גם הסיבה שישנה תקופת המתנה של 90 יום מיום אובדן כושר העבודה ועד לקבלת הפיצוי.
